ארוחת בוקר

בבית שגדלתי בו היתה אימרה:

בבוקר אכול כמו מלך,

בצהרים כמו נסיך,

בערב כמו אביון.

כשאבא שלי היה מכין ארוחת בוקר

(הוא היה שר המשקים והבישולים)

היה מדובר על יצירת פאר ממש:

חביתה עם גבינה מלוחה ועגבניות,

סלט קצוץ דק דק,

זייתים, לחם קלוי, גבינות משובחות.

גם כשגדלתי

לא פסחתי על אורחת בוקר גדולה ומזינה.

רק מה?

בסביבות השעה עשר

הייתי שוב רעבה

ועייפה

מין רעב כזה שפרי לא היה משקיט.

ועייפות כזאת

שאם הייתי יכולה, הייתי זוחלת חזרה למיטה

(מה שלא התאפשר כמעט לעולם).

כשהחלטתי לרדת במשקל,

בעזרת שייק קומפליט של ג’וס פלאס,

שתיתי אותו במקום ארוחת בוקר.

220 קלוריות בלבד,

הכנה מהירה,

מכיל את כל מה שארוחה בראיה אמורה להכיל.

בשבועיים הראשונים,

הייתי רעבה שוב בעשר.

אחרי ארבעה שבועות,

גיליתי שהרעב מתעורר רקבאחת עשרה וחצי.

אחרי חודשיים (ועד היום, כמעט שנה אחרי) –

השייק הבריא והטעים הזה

מחזיק אותי עד 13:30.

ומה הכי טוב?

אני לא עייפה!

אין לי צורך להתמוטט לתידלוק ומנוחה.

הרווחתי שעתיים וחצי שלערות ופעילות בכייף והנאה.

אז אם אתם מרגישים חסרי אנרגיה

או

רעב בלתי מוסבר

בשעות הבוקר המאוחרו,

אוי דאי שתבדוק את עצכם?

אולי גם לכם ארוחת בוקר עשירה לא מתאימה?

אשמח לשמוע על החוויות שלכם,

כאן למטה

או בטלפון 050-5570750