המחיר הוא המלך?
כשהקמנו את העסק המשותף שלנו, החלטנו כחלק מהתכנית השיווקית ולאחר דיון מעמיק עם המלווה העיסקי שלנו, לתמחר את העיסויים הרפואיים שהענקתי ללקוחות יקרים –
במחיר זול יחסית.
הרציונל שעמד מאחורי ההחלטה היה שעדיף להכניס יותר עיסויים שלי בפחות כסף, במקום לשלם לפרסום של טיפולי הוואטסו. העיסויים שלי, ישמשו מנוף לשיווק טיפולי הוואטסו היקרים יותר שהעניק אורי.
במבט לאחור, זה היה צעד מטופש.
באמת נכנסו לי הרבה יותר טיפולים ותוך זמן קצר הכפלתי, שלשתי ובסופו של דבר ריבעתי את מכסת הטיפולים החודשית שלי. אכן עבדתי יותר שעות, אכן זכיתי לטפל במגוון רחב של מטופלים – אבל התעייפתי.
ונעצבתי.
והרגשתי שנגזל ממני דבר חשוב.
ותהיתי.
תהיתי אם זה היה הפוך, אם אני הייתי מטפלת הוואטסו ואורי המעסה – האם גם אז המלווה העיסקי שלנו היה מציע תכנית מבריקה כזאת?
שאלתי את עצמי, אם זה היה הפוך, האם אורי היה מסכים לעסקה כזאת?
כל תכנית השיווק נשענה על היותי חלק מקבוצת נשים מתקשרת במיוחד שדרכה זרמו כל הטיפולים, אבל היום, כשאני כבר לא שם. אני מוצאת את עצמי כועסת.
במשך למעלה משנתיים, לא השקענו שום כסף בשיווק וקידום של עיסויים או טיפולי מים. כל העבודה של הבאת הלקוחות נעשתה בכלים אורגניים, בעבודה שלי מול הקבוצה בפייסבוק – בפרסום קבוע של פוסט בו הצעתי את המקצועיות שלי בחצי מחיר, הבאתי מספיק עבודה לחודשים. רק שנאלצתי לעבוד כפול זמן בשביל הרבה פחות כסף.
זה היה מתסכל.
הכרתי נשים מדהימות, שלא הייתי זוכה לטפל בהן בדרך אחרת, פשוט כי הן לא מרשות לעצמן טיפול קבוע פעם בשבועיים במחיר רגיל (האמת? גם אני לא). במחיר המיוחד שהצעתי, זכיתי לראות חלק מהן כל שבוע. התימחור הוא המלך. מלך אכזר.
אשה חכמה אחת אמרה לי פעם (זה היה אחרי שלקוחה שיצאה ממני ושילמה על טיפול שליש מהמחיר הממוצע, רכשה אצלה מוצרים בלמעלה מ- 1,000 ש"ח במזומן, בלי היסוס), שאני צריכה להפסיק לחשוב מה המטופלים שלי יכולים אלא מה הם רוצים וצריכים.
לקח לי הרבה מאוד זמן ועבודה על עצמי לשנות תפיסה.
תפיסה בה הגדרתי את עצמי כמצילת האנושות מכאבי שרירים. תפיסה שגרמה לי לתמחר את העבודה שלי במחיר נמוך, כזה שיאפשר לכל מי שצריך לקבל אותי על בסיס קבוע. תפיסה שגרמה לי להתקפד לפני כל טיפול ולהתחיל לסלוד ממה שאני הכי אוהבת לעשות. הייתי צריכה לעבוד כפול כדי להרוויח את מה שרציתי.