בוץ טיבעוני
כבר הרבה זמן שלא יצא לי לראות בוויז יישוב עם כל כך הרבה ירוק, בתוך ומסביב!
קריית טבעון, שמורה לה בלב שלי פינה חמה.
פינה ששייכת לרונית.
החופש הגדול כבר כאן והחלטנו שפעם בשבוע נצא להרפתקה משפחתית. משותפת. כזאת שתעשיר את מאגר הזיכרונות המרגשים שלנו.
המקרים הצטרפו ויצא שהגענו לקריית טבעון סמוך לתאריך הפטירה של רונית. יצא טוב. על הדרך עצרנו ואמרנו שלום.
זאת לא השנה הראשונה שבערך בזמן הזה מתחיל לעקצץ לי מבפנים.
אני יודעת. זה הגעגוע.
זאת תחושת האין המסרב להתמלא.
והפעם…מילאתי.
בבוץ.
סדנת פיסול בבוץ.
אור, זכוכית, בוץ וקליעה = ויטראז' בוץ,
שילוב משמח עליו אמונה רחל גולדברג המוכשרת, היצירתית והנעימה.
הסתבר שמדובר בתהליך מורכב אך לא מסובך,
תהליך של ערבוב, לישה, עיצוב,
תכנון הידוק והרבה ידיים מלוכלכות –
תענוג,
כבר אמרתי?
מאז שעזבתי את עולם העיצוב ואני לא יוצרת על בסיס קבוע,
מידי פעם (רק מידי פעם…כי ללוש אנשים זה לא ממש רחוק)
עולה בי צורך עז לברוא משהו. חדש. מבראשית.
ומה יותר בראשתי מבוץ?
ולא סתם בוץ. בוץ מועשר.
בגללי סוסים.
עוד הוכחה שהסדנה הזאת פשוט תפורה על המשפחה שלי.
וואו כמה שנהנינו.
נהנינו מהאווירה.
רחל, מעבר לזה שהיא מקצוענית,
יש בה שקט ושלווה שמחלחלים ישר ללב.
נהינו מהמקום,
מתנ"ס נרקיס, כולו רק שלנו. רשרוש העלים, רוח נעימה, בלי מוסיקה או קולות של אחרים.
רק אנחנו.
יוצרים.
אלה ואני פיסלנו מעמד לנר.
את הבסיס הכינה עבורנו רחל עוד מראש,
ככה שבשעתיים וחצי הספקנו לימור את כל המסביב ולשבץ זכוכיות.
מדובר בעבודה טכנית למדי, מרגיעה, כשאת ש(לפחות אצלי)משחררת את המח לנדוד.
ינאי ואורי הספיקו לעבוד על שני פרוייקטים:
אריח עם עיטור של רובוט
ורובוט תלת מיימדי.
הרובוט דמה בעיניי לגולם מפראג.
אני לא יודעת אם זה בגלל הבוץ.
אבל זאת הסיבה היחידה שאאפשר לא להמשיך ולגור אצלנו בבית.
בשביל הסיכוי הקלוש שהוא יתעורר לחיים ויעזור לי עם שטיפת הבית והכלים שבכיור.
שעתיים וחצי של יצירה חלפו ממש מהר.
יהיה בטח מעניין יותר להגיע לסדנה לפרוייקט מתפתח ומתמשך. אנחנו בכל מקרה,
ממליצים בחום.
ואם אתם כבר מגיעים (בהחלט שווה נסיעה מהמרכז), תבקשו מרחל שתראה לכם את השביל הסודי ליער. כמה פרות טריים ולחם טוב ויש לכם פיקניק קסום ועוד ציון דרך לאלבום הזיכרונות המשפחתי.
רחל גולדברג 050-6418841, תגידו שרויטל שלחה אתכם