כולם להזיז את הטוסיק
רודולף. לאבאן.
אירמגארד. בארטנייף.
מילכה. לאון.
שלוש פיגורות שבשנתיים האחרונות השפיעו רבות על חיי.
בתחילת המילניום,
כשרק הכרתי את האיש שלצידי, הוא התאבס מזה שאני לא רצה.
או רוכבת על אופניים.
או צועדת נמרצות.
או אפילו לא נהנית מהליכות ארוכות ביער ראש העין,
שהיה אז הנוף שנשקף מחלון ביתו.
לא עשה עליו שום רושם שתרגלתי אז פלדנקרייז פעמיים בשבוע
ושבזכות הגמישות ששכללתי יכולתי לבצע מנחים מפתיעים.
הוא רצה אותי פעילה גופנית, מעלה דופק ומזיעה.
לא קיבל.
כשהמורה האהוב שלי הפסיק ללמד פלדנקרייז בקאנטרי
אליו הייתי מנויה,
התחלתי לתרגל פילאטיס. שלוש פעמים בשבוע.
כשהזמנתי את האיש שלי להצטרף אליי, אמר שזה לא באמת ספורט.
אני התמדתי. שנים.
תמיד ידעתי שפעילות אירובית אינטנסיבית –
פשוט לא משמחת אותי. לא בגוף ולא בנפש.
אבל כן ידעתי שמתיחה עמוקה של השרירים
והנעה של המפרקים, משרה עליי שלווה.
את מילכה לאון הכרנו כשחיפשה מי יבנה לה אתר חדש.
אנחנו!
כשהתחלתי להתעסק בתכנים שלה,
הרגשתי עקצוץ בעור והתרגשות בלב.
היא ממש דיברה את מה שהגוף שלי מרגיש.
הסדנה הראשונה שלה בה השתתפתי:
מבפנים החוצה ומבחוץ – פנימה
זעזעה תפיסות בסיסיות שלי בנוגע לגוף שלי. הנוכח.
והקשר שלי לסביבה.
לומר שחוויתי הארה רוחנית ישמע אולי מופלץ,
אבל התחושה היתה מאוד קרובה לזה.
הסדנה הבאה בה התנסיתי היתה:
מעבר לסיבוב – הספיראלה של גוף הנפש
בסדנה הזאת חוויתי, במו גופי ועצמי
שהרוטציה התנועתית היא גם רוטציה של הנפש,
שתרגול רוטציות החסרות לנו בשגרה,
משחרר דפוסי מחשבה. במהירות.
ושאני כן יכולה להרגיש את האזור של הצלקת מהניתוח הקיסרי
שאחת עשרה שנים היה מת מבחינתי.
לפני שנה, במסגרת שלישי זוגי,
השתתפנו האיש ואני בקורס המבוא:
מהגוף הנמצא אל הגוף התומך – דפוסי התנועה הינקותיים ומשמעותם בחיינו כבוגרים
הקורס היה התגלות.
ההבנה הגופנית, עוקפת הביקורת והמחשבות –
שדפוסי התפתחות ינקותיים ממשיכים ללוות את הגוף שלנו
ומשפיעים על תנועתיות, גמישות הגוף והמחשבה
ושניתן לחולל שינוי משמעותי ומהיר תוך הסתכלות וריפוי שלהם
לא פחות ממדהימה.
בשבוע שעבר סיימנו קורס נוסף,
מבוא לשיטת לאבאן
במהלכו יצרנו אינטראקציות עם עצמנו,
עם הסביבה
ועם חברים למרחב.
אינטרקציות פשוטות ומורכבות
שחשפו רבדי נפש עמוקים שלא נראה לי הייתי נחשפת אליהם
באיזו סיטואציה אחרת.
מילכה היא מנחה מחוננת.
יש לה יכולת מופלאה להעביר ידע בצורה ברורה
וגוף שזז בקלות וחינניות שמסוגל להדגים מורכבויות מרשימות.
יותר מזה, היא מצליחה לאסוף סביבה תלמידים צמאים,
פתוחים
ומאוד אינטליגנטים שהופכים את השיעורים לחוויה משנת חיים.
ממליצה בחום למי שרוצה להרגיש בנוח בגופו,
למטפלים שרוצים להרחיב את ארגז הכלים שלהם,
לרקדנים שרוצים להתנוענע ביתר קלות וחינניות,
לשחקנים שרוצים להעמיק את הרפרטואר שלהם,
לסבתות שרוצות לרוץ עם הנכדים שלהם.
בעצם…
אני ממליצה למשרד החינוך להכניס את לימודי חקר התנועה
בשיטת לאבאן – בארטנייף למערך הלימודים,
אני בטוחה שהתוצאה תהיה שיפור בכל מדדי הבחינה האפשריים:
גוף, נפש, תלמידאות וחברתיות.
אז…רוצו, או תזחלו, או תנועו בספירלה –
כל מה שיקרב אתכם לסדנה הקרובה של מילכה.