יפן זה (כמעט) כאן
כשהבנו שבגלל המצב הבטחוני נצטרך לחגוג לינאי בר מצווה בארץ ולא כמו שקיוונו בטיול ארוך בחו"ל – חפשתי דרך אחרת לחגוג, כזאת שייתן לחגיגת יום הולדת 13 משמעות עמוקה יותר מסתם עוד סעודה משפחתית. היה לי חשוב ליצור חוויה שהיא מעבר להגשת האוכל וצפיה במצגת המסורתית, חוויה שתלווה אותנו לא רק ברמה החושית, אלא גם ברמה הרגשית, שתאפשר לכולנו להיות נוכחים, להתחבר, להתרגש, לצחוק — והכי חשוב: לזכור.
חיפשתי לא מעט משהו שיתאים ואז מצאתי את אורשינא – חוויה יפנית, מתחם ותרבות אינטימי בלב תל-אביב, שנראה היה שיענה על כל מה שדמיינתי — ואולי אפילו יותר. הבטחה לחיבור בין האהבה המשפחתית שלנו לאוכל יפני, אנימה ותרבות שונה כל כך משלנו. כבר מההתחלה השיח עם איריס היה מבטיח ומאפשר. אורשינא הוא מתחם אוונגרדי-תרבותי שממוקם בלב מרכז העסקים של תל־אביב, ומוקדש ליצירת חוויות אמנותיות רב-תחומיות. הבעלים והיוצרת שמאחורי המקום היא איריס סמרא.
איריס היא יוצרת יוצאת דופן – אמנית פרפורמנס וקול, שנשמתה נטועה במחול הבוטו, תיאטרון יפני מודרני שמבוסס על פילוסופיית הזן. דרכה האמנותית היא לא רק הופעה על במה או יצירה, אלא מסע חיים של חיפוש, פירוק ולידה מחדש. עבור איריס, אמנות היא לא מטרה אלא אמצעי להתבוננות פנימית ולטרנספורמציה. היא רואה עצמה כמעין "מיילדת של תודעה" – מי שמלווה אנשים בתהליכי שינוי, מזמינה אותם לפגוש בעצמם מחדש דרך יצירה, תנועה ורגעים של שקט. ו…שקט זה בדיוק מה שהיינו צריכים לאור החיים ה כל כך כאוטיים במדינה בשנה וחצי האחרונות.
מתוך המכלול הזו נולד אורשינא – מרחב שאיריס בראה ומובילה, שמחבר בין אמנות, תרבות וקולינריה, ומזמן לאנשים חוויה שהיא מעבר לעוד ערב או אירוע: מקום שבו הנשמה נפתחת, הלב מתמלא, והיומיום מתחדש באנרגיה. אורשינא היא לא עוד יצירה, היא דרך חיים, בית תרבות, וגם שיקוף מרגש של מסעה הפנימי של איריס עצמה בדרך מרתקת ובהחלט לא שגרתית.
חלל האירוח מעוצב היטב, באווירה יפנית רכה ומרגיעה עם תשומת לב לפרטים, אבל בלי מאמץ מכביד או מאיים. עם הכניסה לחלל הוזמנו ללבוש קימונו (וואו, איזה מבחר מרהיב יש לאיריס) ומיד האווירה הפכה חגיגית, התחושה של הבגד העשיר עזרה לנו להיכנס לעולם אחר, רגוע יותר.
איריס הנחתה את האירוע המתוזמר היטב, שילבה סיפורים ופרטי מידע מעשירים והעבירה לנו למעלה מארבע שעות מרחיבת לב ונפש. התחלנו בטקס תה, במהלכו התנסה כל אחד (ואחת) מאתנו במהלכים המסורתיים ואיריס דייקה לנו משמעויות והתוותה לנו דרך להתחבר לחוויה דרך בלוטות הטעם הריח, הקול והיופי של הטקס העדין הזה.
באיטיות מספקת הוגשו לשולחן מנות יפניות תוך שאיריס מנהלת שיחה על אידיאות יפניות: מה זה "וואבי-סבי" (“Wabi-Sabi”), איך מגשרים בין יופי לבין חוסר שלמות, מהי “Ikigai” (תאוריה שאנו מכירים היטב מהלימודים של אלה בתיכון החממה) — וכל זה תוך שהיא מעודדת שיחה ושיתוף חוויות. את האוכל איריס מלקטת ממסעדות נבחרות, כל מנה מוגשת בתשומת לב בכלים נאים ומלווה בהסבר וסיפור.
מה שבאמת הפך את הערב לבלתי נשכח הוא ההשקעה בפרטים הקטנים — האופן בו קבלנו הצצה לעולם אחר, יפה, טעים ושליו יותר. עבור ינאי זו הייתה יותר מסתם בר מצווה; זו הייתה הצצה לפילוסופיה אהובה, דרך להכרת עצמנו מחדש, בשפה של אומנות ועומק. איריס התכוננה היטב לאירוע, שאלה שאלות ודייקה את התכנים כך שיכילו גם התייחסות לתחומי העניין של ינאי: מנגה ואנימה.
החוויה לא הסתכמה באסתטיקה ובתפריט: היא הייתה מסע משותף, זיכרון של תחושת שייכות, חיבור רגשי, ותחושת קסם יומיומית — בדיוק מה שהפך את בר המצווה הזו מעוד אירוע משפחתי, לחוויה מלאה עוצמה ורוך. ממליצים בחום! תודה לך איריס שיצרת עבורנו חוויה שתשמר בליבנו לעד.